|
שחרור העצירות
בדר"כ הילדים מגיעים למרפאה כשהם עצורים ברמה של FECAL IMPACTION . בשלב הראשון צריך לשחרר את העצירות הקשה וכמויות הצואה הקשות האגורות במעי. השחרור מתבצע ע"י חוקן המבוצע שלוש פעמים ביום, שלושה ימים ברציפות. החוקנים מבוצעים ע"י ההורים בבית ולא תחת אשפוז של הילד/ה. בדר"כ בתום שלושת הימים הנ"ל העצירות משתחררת וקביעה זאת נעשית אך ורק באמצעות צילום רנטגן של הבטן. נחזור ונזכיר, הגם שהילד משחרר כמויות אדירות של צואה בעקבות החוקנים, אין זה אומר שהעצירות השתחררה והוא/היא התרוקנו לחלוטין, אלא קביעה זו נעשית כאמור אך ורק באמצעות צילום אובייקטיבי.
במקרה בו העצירות אינה משתחררת כתוצאה מהטיפול הנ"ל, מאשפזים את הילד לסדרה של חוקנים יותר אגרסיביים המבוצעים תחת פיקוח רפואי. במצב זה נאסר על הילד/ה לאכול והוא מקבל נוזלים דרך הווריד.
במקרים קשים במיוחד משחררים את העצירות בהרדמה בחדר ניתוח.
בשום שלב בהליך של שחרור הילד/ה מכמויות הצואה האדירות שנאגרו בתוכו, הילד/ה לא מקבלים לאקסטיב, שכן זה גורם לכאבי בטן קשים ולהקאות ואלה אינם תורמים לשחרור מסת הצואה האגורה.
|
