קולוסטומיה

מכיוון שבמום מסוג אטמות פי טבעת, המעי חסום, ואין ליילוד שום פתח שדרכו הוא יכול להתרוקן, חייבים ליצור פתח שדרכו אדם מתרוקן.

הקולוסטומיה היא יצירת פתח קטן בדופן הבטן שדרכו מוצא המעי ומנוקבים בו שני נקבים קטנים. נקב אחד פעיל ומשמש ליציאת הצואה במקום פי הטבעת, אשר בשלב זה עדיין חסום.

על נקב זה מלבישים שקית שאליה מתנקזת הצואה.

הנקב השני, אינו פעיל, דהיינו, אינו מניב צואה. גם לפתח הלא פעיל (שאינו מניב צואה) יש שימוש. א. התרוקנות ההפרשה הטבעית ע"י קטע המעי הלא פעיל. ב.דרך פתח זה מתבצע הצילום לפני הניתוח הדפיניטיבי עם חומר ניגוד ( Distal Colostogram ), כדי ללמוד על המבנה האנטומי. על בדיקה זו נעמוד בהמשך.

ישנם מספר סוגים של קולוסטומיה:

1. קולוסטומיה הנעשית בצומת שבין המעי היורד ( Descending colon ) ל ( sigmoid ) ליצירת שני פתחים נפרדים לחלוטין ( STOMA X 2)

2.  Loop Colostomies

3.  Transverse Colostomies

לבחירה של סוג הקולוסטומיה יש חשיבות מרובה לגבי מספר נושאים:

1.  יש סוגים של קולוסטומיה ( loop colostomy ) המאפשרים מעבר של צואה אל מערכת השתן דרך הפיסטולה וההפך – מעבר של שתן למערכת העיכול. דבר זה אינו רצוי.

2.  יש סוגים של קולוסטומיה שנוטים לצנוח החוצה ( PROLAPSE ). הכוונה היא לצניחה החוצה של רירית ולפעמים כל שכבות המעי הגס .דבר זה אינו רצוי.

3.  יש סוגים של קולוסטומיה שמפריעים לביצוע הניתוח הדפיניטיבי DEFUNCTIONALIZED LOOP IS TOO SHORT )

4.  יש סוגים של קולוסטומיה שדרכם קשה מאוד לנקות את החלק התחתון של המעי ( DISTAL COLON ).

5.  יש סוגים של קולוסטומיה שקשה דרכן לבצע את הבדיקה הקרויה ( DISTAL COLOSTOGRAM )

6.  יש סוגים של קולוסטומיה המאפשרים מעבר של צואה אל החלק התחתון של המעי, החסום עדיין. ככל שההרחבה של החלק התחתון של המעי ( RECTOSIGMOID , הסגור עדיין, גדולה יותר, עקב מעבר של צואה לחלק זה של המעי, כך העצירות שממנה יסבול הילוד בהמשך, תהיה חמורה יותר.

לפיכך, וכפי שהראנו, לבחירת סוג הקולוסטומיה יש חשיבות רבה.

בין היתר, וכפי שציינו לעיל, לסוג הקולוסטומיה שנבחר, יש נפקות לעניין דרגת העצירות ממנה יסבול הילד/ה בהמשך וכן לעניין מידת הרחבת הרקטוסיגמויד. ונבהיר: בשלב שבו עורכים ניתוח לפתיחת קולוסטומיה, הניתוח הדפיניטיבי טרם בוצע, דהיינו, המעי עדיין חסום. יחד עם זאת, אם הקולוסטומיה מאפשרת מעבר של צואה לחלק התחתון של המעי, החסום עדיין, לצואה זו אין מאיפה לצאת. לפיכך, היא נשארת במעי, מתקשה ומתרבה וכפועל יוצא, המעי, החסום עדיין, הולך ומתרחב. ככל שהרקטוסיגמויד מתרחב, כך הילד יסבול בהמשך מעצירות קשה יותר.

כפי שנסביר בהמשך, דרגת העצירות וכן מידת הרחבת הרקטוסיגמויד הם פקטורים לשליטה או לחוסר שליטה.

לכן חשוב לדעת, שאת החלק התחתון של המעי החסום עדיין, יש לנקות מצואה ככל האפשר. ניקוי קטע המעי הלא פעיל (שאינו מניב צואה) צריך להעשות כבר בעת הניתוח לפתיחת הקולוסטומיה. הפעולה נקראת חוקן אנטגרדי (כוון זרם מי המלח הוא קדימה , בעוד שבחוקן רגיל הכוון הוא דרך פי הטבעת –לאחור).

גם לאחר הניתוח לפתיחת הקולוסטומיה, יש להקפיד ולנקות את החלק התחתון של המעי, על מנת למנוע את התרחבותו, ככל הניתן, באמצעות חוקן אנטגרדי. את ניקוי החלק התחתון של המעי מבצעים באמצעות החדרת קטטר, דרך הקולוסטומיה. לקטטר מזריקים מי מלח, מוציאים את הקטטר והצואה יוצאת דרך הפתח של הקולוסטומיה.